מעורבות הורית בספורט / מנהלת מקצועית כרמלה שלו /2025
שני העשורים האחרונים מתאפיינים במחקר על מעורבות הורית בספורט. הורים רבים מרגישים שעליהם לכוון את הספורטאי הצעיר, להעניק לו תמיכה ומעטפת מקצועית, ולסייע לו בניהול והכוונת הקריירה. כולנו ראינו לעיתים את אחד ההורים שעומד בצד וצועק בקול הערות לא הולמות, לא רק כלפי הילד שלו, אלא גם לעיתים לחברי הקבוצה, למאמן ולשופט. עד כמה התנהגות זו משפיעה על החוויה הספורטיבית של ילדם? עד כמה ההורה צריך להיות מעורב ?
מהי "מעורבות הורים"?
ההורים הם סוכני חברות חשובים בכניסת הילדים לעולם הספורט. הם תורמים למוטיבציה הספורטיבית והתפתחות הילד בספורט (2013.( Timperio.
ילדים צעירים סומכים על משוב המבוגרים, לעומתם בני נוער סומכים על מקורות השוואה חברתית, מעורבות ההורים תהיה בהתאם לגיל הספורטאי ורמת ההשתתפות בספורט.
ההורים הם גורם מרכזי המלווה את הילד לאורך חייו, נוטלים אחריות על התפתחותו ומעורבים בתהליך גידולו, ההורים מספקים סביבה המאפשרת לילדיהם להרגיש בנוח והם יכולים להשפיע על תהליכים קוגניטיביים, התנהגותיים והתפתחותיים של ילדיהם.
חשיבות ההורים עולה כאשר מדובר בכניסת הילד לתחום הספורט ההישגי. ספורטאים הישגיים רבים מדגישים את השפעתם התומכת של הוריהם במהלך הקריירה (2015. Hemery).
תפקיד התמיכה ההורית בספורט
הורים הם מקור תמיכה רגשית משמעותית עבור ילדיהם. ההורים הם מודל לחיקוי עבור ילדם כבר בגיל צעיר – משחקים איתם ומלמדים אותם על חשיבות הספורט בחייהם. ההורים הם אלה שמספקים אפשרות להתנסויות בספורט – לוקחים אותם לגני משחקים וחושפים אותם לאהבה לספורט. בנוסף, באמצעות הספורט ההורים מפתחים את תחושת המסוגלות של ילדיהם ומעודדים אותם להמשיך את הפעילות על אף קשיים ומכשולים שעשויים להגיע (Wolfenden, & Holt, 2005).
תמיכה הורית היא כיצד הילד תופס את מעורבות הוריו, והיא נחלקת לשלוש קטגוריות: תמיכה חיובית, תמיכה שלילית, תמיכה אופטימלית.
תמיכה הורית חיובית - התנהגות הורית הנתפסת על-ידי ילדיהם כמקדמת את השתתפותם והביצועים שלהם בספורט. תמיכה הורית זו קשורה לסיפוק רב יותר ביחס לפעילות ספורטיבית, הערכה חיובית של הישגים, תפיסה חיובית של ערך עצמי, התמודדות עם לחצים בספורט וכתוצאה
מכך – התמדה!
תמיכה הורית שלילית - התנהגות הורית הנתפסת על-ידי ילדיהם כמבטאת ציפיות לא הגיוניות להצלחה. תמיכה הורית זו קשורה לאי שביעות רצון מהשתתפות בספורט, הפסקת פעילות ספורטיבית, מתח הקשור להערכה של הישגים, תפיסה שלילית של ערך עצמי ובטחון עצמי.
תמיכה הורית אופטימאלית - משלבת מספר גורמים הנתפסים על ידי הילדים כמקדמת פעילות ספורטיבית יחד עם תחומי חיים אחרים. תפיסה זו מביאה להצלחה בהתמודדות עם קשיי הספורט לאורך זמן. תמיכה הורית זו קשורה לשיתוף הילד בקבלת החלטות, הערכה על מאמץ והתקדמות
ולא רק על תוצאה, ההורה לא ישליך את רצונותיו האישיים על הילד, יבצע שיחות הכוונה, כיבוד החלטות מקצועיות של המאמן ולא יתערב בתפקידו.
ההורים צריכים להיות מודעים כיצד המעורבות שלהם משפיעה על התנהגות ילדם, מכיוון שהיא משפיעה על התפתחותם העתידית. משוב חיובי ישפיע על התנהגותם, יעצים את המוטיבציה, ויאפשר להם להישאר בענף הספורט לאורך זמן.
מודל מעורבות ההורים בספורט
המודל המוצע למעורבות הורית בספורט מבוסס על הכרה בעקרונות הבאים:
עקרון ראשון - כל ילד הוא אינדיבידואלי עם דרישות ספציפיות. חווית הספורט מתרחשות לרוב לאורך תקופה.
עקרון שני - חשיבות האינטראקציה החיובית בין ההורה לילד.
עקרון שלישי - אינטראקציה חיובית בין ההורים למאמן.
עקרון רביעי - תשומת לב להתנהגות ההורה בפעילות ספורטיבית , במהלך התחרות ואחריה.
המודל כולל חמש רמות אשר ישפיעו על הישגי הילדים בספורט:
רמה 1 - החלטת ההורים להיות מעורבים בספורט ילדיהם תתרחש כאשר יהיה להם זמן והאנרגיה הנדרשת לתמיכה בספורט של הילד. המעורבות של ההורים מבוססת על השיח בבית (שיחה על ענף הספורט שילדיהם פעילים בו ) ועל הפעילות במועדון (השתתפות באימונים ותחרויות).
רמה 2 - הורים מעורבים משפיעים על התפתחות הילד באמצעות התנהגות חיובית, כגון עידוד, חיזוק והדרכה.
רמה 3 – תפיסת הילד העוסק בספורט לגבי מעורבות הוריו.
רמה 4 – קשר בין התנהגות ההורים לבין התייחסות המאמן לילדם. קשר התורם להישגים בספורט, יכולת עצמית, מוטיבציה פנימית, ויסות עצמי ויכולת חברתית.
רמה 5 – עיסוק הילד בספורט הישגי .
המודל נכתב בעקבות מעורבות הורית שלילית בענפי ספורט שונים, כאשר ההורים לעתים קרובות שמו דגש על רצונם, ועל כך שילדם יהיה שחקן "עלית". דרישה זו מובילה ללחץ, לאימון יתר והתמקדות מוקדמת בספורט אחד בלבד. הפרדוקס כאן, שמחקרים מראים שאם ילדים צעירים מתמקדים בספורט אחד בלבד, במקום להתנסות במספר ענפי ספורט, הם נוטים פחות להגיע לרמות הגבוהות בספורט.
מה אני, ההורה, יכול לעשות טוב יותר?
שמונה הטיפים הבאים למעורבות הורית אופטימלית נכתבו במחקר של ד"ר נייט וד"ר הארווד.
הגדרת יעדים –ההורים והילדים מעורבים בהגדרת יעדים בענף הספורט בו הילד פעיל. תקשורת קבועה ביניהם כדי להבין מה הילדים רוצים להשיג, ומה כהורים אנו מקווים שהם ישיגו. ככל שיעדים אלה חופפים כך טוב יותר.
סביבה תומכת – סביבה בה הילד מרגיש שאתם כהורים מבינים אותו ואת המעורבות הספורטיבית שלו. להורים תפקיד מרכזי בהפחתת החשש מכישלון שהילד חש לעיתים.
שיח עם הילדים - שיחה עם הילד מה הם מצפים ממך כהורה שתעשה במהלך אימונים או תחרויות. אחרי הכול, מדובר על ילדכם ולא בכם.
תמיכה בילדים – כהורים תפקידנו לתמוך ולהדריך את הילדים בשיחה על תוצאות וציפיות. האופן שבו הורים מתקשרים ומגיבים לאחר אימון או תחרות, נמצא כמנבא משמעותי לאופן החשיבה של הילדים. הילדים מעריכים כאשר הורים תומכים במאמץ שלהם.
טיפוח יחסים חיוביים - פיתחו מערכות יחסים חיוביות עם המאמן של ילדכם, עבדו איתם ולא נגדם.
חברתיות – להתחבר עם הורים אחרים וליצור רשת תמיכה רחבה עבורך ועבור ילדך. להיות הורה שילדיו עוסקים בספורט יכולה להיות התנסות מלחיצה, יצירת רשת תמיכה רחבה תהפוך את החוויה למהנה יותר.
מודעות – לזהות את הנקודות המאתגרות בנוגע לספורט של ילדך ולפתח אסטרטגיות לניהול הרגשות שלך. שליטה רגשית זו מאפשרת להורים לספק תמיכה ומשוב טובים יותר לילדיהם.
פיתוח מודל בריא – מודל התייחסות בריא כלפי ספורט ופעילות גופנית. הורים הם לעתים קרובות המקור העיקרי לאופן בו ילדיהם מעורבים בספורט.
מסקנות
להורים תפקיד מרכזי בשיתוף ילדם בפעילות ספורטיבית בגיל צעיר ויצירת סביבה נוחה על ידי השגת הישגים קטנים, במטרה לפתח את מלוא הפוטנציאל שלו, ולהפוך את הפעילות הספורטיבית לאורח חיים . ההורים ממלאים תפקיד חשוב בסיוע לילדם להגיע לרמה העילית הגבוהה ביותר בספורט. אם זאת, ילדים התופסים ציפיות מופרזות מצד ההורים דיווחו על חרדה מוגברת לפני תחרות, הערכה עצמית נמוכה והורדת מוטיבציה.
האתגר של ההורים הוא להיות הורים מעורבים באופן אופטימלי כדי שילדם ימשיך לעסוק בספורט לאורך זמן, יעסוק בספורט תחרותי וגם יגיע להישגים.
ההורים נתונים בקונפליקט בין הרצון לראות את ילדם מתקדם לבין חוסר יכולתם להשפיע על כך. לכן נוצר ״משולש תחרותי״, המתייחס לקשרי הגומלין בין ההורים, המאמן והילד הספורטאי . על מנת שהילד הספורטאי ייכנס לעולם הספורט בהצלחה, חשוב שקשרי גומלין אלה יאופיינו בתקשורת חיובית ויעילה בין שלושת קדקודי המשולש. יתרה מזאת, מערכת יחסים טובה בין ההורים למאמן הכרחית לשם יצירת חוויות ספורט חיוביות אצל ילדים ונוער. תפיסה חיובית של הילד הספורטאי על מעורבות ההורים הן לגביו והן ביחס לתפקיד המאמן, תביא להשפעה חיובית מההיבט הפסיכולוגי-חברתי ומההיבט המקצועי על התפתחותו כספורטאי.
מקורות
- Drummond & Elliott, 2016. Parental involvement in junior sport". Flinders University, Australia
- Drummond & Elliott, 2013. A socio-cultural exploration of parental involvement in junior Australian Rules football. Asis-Pacific Journal of Sport and Puysical Education. Vol. 4, No. 1, 35.
- Harwood &, Knight, 2014. Parenting in youth sport: A position paper on parenting expertise Loughborough University UK, Swansea University, UK